קופרניקוס


לפי הרובד הענייני, המהפכה הקופרניקנית שהתרחשה באסטרונומיה, צריכה על פי קאנט, להתבצע עכשיו גם בפילוסופיה. כפי שכבר הוזכר, מהפכה זו מיושמת בכך, שאם עד ימיו של קאנט הפילוסופיה דנה במטאפיזיקה מתוך הנחה שההכרה מכוונת עצמה לאור תכונות המושאים, בא קאנט ואומר שגישה זו נכשלה, מכיוון שהיא לא איפשרה ידיעה וודאית, ויש לאמץ גישה הפוכה: יש להניח שמושאי החושים, “כמקשה אחת” וללא הבדל ביניהם (וגם כאן יש מן המהפכנות הקופרניקנית, שהתייחסה לכל הגופים כבעלי תכונות זהות, להבדיל מהגישה התלמית-נוצרית שראתה בגופים השמימיים כעשויים מחומרים אחרים מאלו של הגופים הארציים) מכוונים את עצמם לאור תכונות ההכרה והתבונה.

רוצה לומר, שאם ברצונה של הפילוסופיה להגיע לוודאויות בדבר העולם החיצוני לאדם, עליה לזנוח את הנחת “החיצוניות” שלפיה האדם הוא רק צופה ומתבונן פאסיבי, ולאמץ במקומה גישה אקטיבית, שלפיה הכרת האדם קובע קביעות בעולם התופעות. יוצא מכך, שלא ניתן למעשה לדבר יותר על עולם חיצוני באופן משמעותי וודאי, אלא רק על ההטבעות שהאדם מטביע בעולם כמי שניתנות להכרה וודאית. וזאת מכיוון שהאדם הקאנטיאני מכונן את העולם על ידי פעולת הכרתו.

כאמור, לאור פרשנות זו אכן קאנט “מחזיר את הגלגל אחורה”, ומעמיד את האדם במרכזו של היקום. אך כאן, להבדיל ממרכז היקום הפרה-קופרניקני, אין זהו מרכז היקום האלוהי, הפיזי, ואין זהו מרכז הקוסמוס הדתי, אלא זהו מרכז הומוצנתרי מסוג חדש: היכן שהאדם הוא, שם הוא מכונן את העולם על ידי הכרתו; היכן שהאדם הוא, שם הוא מרכז היקום הנברא.

יחד עם זאת, ניתן לראות את מהפכתו של קאנט כהמשכה של המהפכה הקופרניקנית המקורית, בכך שהיא ממשיכה להפר את האיזון בין תפישת העולם הדתית לבין תפישת העולם המדעית: היא ממשיכה להרחיק את מרכז היקום המדעי ממרכז הקוסמוס הדתי, ואף נותנת עדיפות מכרעת למעמדו של האדם כמכונן. כעת לא האל הוא היוצר את הקוסמוס מן הכאוס, אלא האדם הוא אשר עושה זאת. הכרת האדם מטביעה צורות בעולם הסתמי, ולכן זכות המרכזיות נתונה לה. במילים אחרות, הפילוסופיה הביקורתית של קאנט הדנה בתנאים הא-פריורים להכרת העולם מבקשת לשחרר את עצמה מכבילת התיאולוגיה, ולהעמידה במעמד מועדף על מה שנלמד מתוך הכתבים. לכך אחזור מאוחר יותר.

לסיכום נקודה זו ניתן לומר, שכשם שהמהפכה של קופרניקוס העמידה בפני האדם את הדרישה להבין את העולם מעבר למה שהחושים משיגים, משמע לראות את העולם מנקודת מבט “אלוהית”, כעת קאנט מבקש להבין את האדם כ”אלוהי”, במובן שעל ידי הכרתו הוא יוצר משמעות וסדר בעולם סתמי. כשם שהמהפכה הקופרניקנית ביקשה, למעשה, ליצור סינתזה בין הכרת האדם ויכולתו התבונית לדמיין את העולם לבין העולם כפי שהוא מופיע ברשמי החושים, בכדי להגיע להבנה בדבר המבנה האמיתי של היקום, כעת מבקש קאנט ליצור סינתזה בין הכרת האדם ופעולתה התבונית ובין “הדבר כשלעצמו”, הסתמי, בכדי להגיע להבנה וודאית של העולם. במילים אחרות, כשם שקופרניקוס ניסה לשמור על התופעות האסטרונומיות הנגלות כקבועות, ולצורך כך היה עליו לסדר מחדש את היקום התלמי, כך גם קאנט נדרש לסדר מחדש את אופי ההתאמה בין הדברים (המושאים, הנומנות) וההכרה, בכדי לשמור על התופעות הנגלות (פנומנות).

שלא כמו במהפכה הקופרניקנית ההיסטורית, ב”מהפכה השלמה” של קאנט הוחזר האדם למרכז היקום. אמנם מרכז זה אינו המרכז המסורתי של מרכז היקום והבריאה, אך זהו מרכז היקום התבוני – האדם מכונן את היקום בעזרת תבונתו. דווקא ניוטון, בפיזיקה שלו, היה זה שהרשה לאדם ל”הישאר בצד”: האדם מבין ומסביר את הטבע ללא כל התערבות ממשית ביסודותיו. ניוטון הותיר את האדם כחלק מחלקי הטבע. אצל קאנט האדם הוא עיקר מעיקריו של העולם: ללא תבונת האדם – אין עולם. אצל קאנט האדם אינו רק “שומר הגן האלוהי”, אלא משתתף פעיל, אם לא בלעדי, בבריאתו. אם נרצה נוכל לומר שלפני שקופרניקוס הזיז את האדם מהמרכז הפיזי של העולם, היה איזון וההתאמה בין מרכז היקום הפיזי ומרכז הקוסמוס האנושי. קאנט, לעומת קופרניקוס, ביטל את המשמעות של היקום הפיזי כשלעצמו, וניסח פילוסופיה, שלפיה היכן שמרכז הקוסמוס האנושי נמצא, שם ורק שם ייתכן מרכז משמעותי ליקום הפיזי.

מנקודת ראות זו של המשך המהפכה, קאנט הופך להיות קופרניקני יותר מקופרניקוס עצמו. קאנט העז להעמיד את התבונה לבדה ללא עזרת ההתגלות כמי שמסוגלת להגיע לידיעת מבנה העולם. הוא העז להעמיד את תפישתו של האדם את העולם הפיזי על התבונה לבדה ללא כל אישור אלוהי, התגלותי, לוודאותה של תפישה זו. קאנט ביטל את מעמדו של האל היוצר והחליפו באדם המכונן. אם נבין זאת כך, נוכל לומר שהמהפכה הקופרניקנית ההיסטורית אשר נקראת על שם הכומר הקתולי, זו אשר קאנט מדבר עליה כמודל ומתכוון לממשה בפילוסופיה, הופכת להיות ל”אידאה של המהפכה” שאינה התממשה במלואה, אלא בתפישתו של קאנט את האדם כמי שמכונן את העולם על ידי תבונתו.

Leave a Reply

Please log in using one of these methods to post your comment:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s